פסק-דין בתיק עת"א 35853-08-11

העותר שבפנינו מרצה עונש מאסר של 28 חודשים שהוטל עליו בגין הרשעותיו בעבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, הדחת קטינים במספר הזדמנויות לסמים, החזקת סמים לצריכה עצמית, החזקת כלים המשמשים להכנת סם והכשלת שוטר.

לקראת תום שני שליש ממאסרו הובא עניינו בפני וועדת השחרורים וזו החליטה בסופו של ליום שלא לשחררו על תנאי. כנגד כך, הוגשה עתירה זו.

החלטת וועדת השחרורים נסמכת על מספר עוגנים. אחד מהם הינו דוחות מידע של שב"ס על רצף מעשים חמורים שביצע על פי אותם הדוחות העותר במהלך מאסרו - זאת הן בתחום הסמים והן בתחומים נוספים בתוככי הכלא.

כבר בתקופה של מעצרו, טרם הרשעה, תקף העותר סוהר ועמד על כך לדין משמעתי.

בנוסף, מדוחות מידע חסויים של המשטרה עולה זיקה הדוקה בין העותר לבין גורמים בארגון פשיעה.

דוחות המידע הוצגו בפני הוועדה, והוצגו גם בפנינו.

לאחר שעיינו בדוחות, מוצאים אנו סבירות רבה ביותר למסקנת הוועדה, כי בעותר דנן גלומה מסוכנות לציבור שבעטיה אין מקום לשחררו על תנאי ממאסרו.

נוסיף כי בכל הקשור לדוחות על התנהגות חמורה בתוככי הכלא, המדובר בדוחות שהאחרונים שבהם עדכניים ביותר.

ב"כ העותר מנסה להתבסס בטיעוניה על המלצה חיובית בשולי דו"ח העו"ס.

דא עקא, דו"ח העו"ס עם כל חשיבותו איננו אלא אחד מהשיקולים אותם אמורה וועדת השחרורים לאזן בבואה להחליט אם אסיר פלוני זכאי לשחרור מוקדם על תנאי.

בעניין דנן השיקולים נגד השחרור המוקדם מטים על הכף.

בכל נסיבות העניין, לא מצאנו עילה או הצדקה להתערבותנו בהחלטת הוועדה.

טענה נוספת של ב"כ העותר מתייחסת לעניינם של אסירים אחרים והחלטות וועדות שחרורים בעניינם. לטענתה, באותם המקרים שוחררו האסירים על תנאי.

איננו מוצאים בטענה זו עילה המצדיקה שינוי החלטת הוועדה.

בדין קבעה הוועדה בהחלטתה כי כל מקרה ייבחן לגופו, בנסיבותיו הפרטניות ובהתבסס על המידע הנקודתי המתייחס לכל אסיר ואסיר.

סוף דבר, בהינתן כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

<#3#>

ניתן והודע היום ז' תשרי תשע"ב, 05/10/2011 במעמד הנוכחים.